סימנים מוקדמים להתפתחות של אנורקסיה נרבוזה עשויים להיות חמקמקים, אך זיהוי מוקדם שלהם יכול להיות קריטי להתערבות וטיפול.
בשלבים הראשונים של אנורקסיה נרבוזה נוכל לראות אכילה בכמויות קטנות או הימנעות מאכילה של קבוצות מזון שלמות. לרב המטופלות יתרצו את ההימנעות (“אני רוצה לאכול בריא”, “אכלתי לפני”, “אני לא רעבה”). חשוב לציין, שהתירוצים נשמעים מאוד הגיוניים ולכן קל לפספס אותם. בנוסף, ניתן יהיה לראות עיסוק מוגבר באוכל כגון: דיבור על קלוריות, אחוזי שומן, הימצאות פחמימות באוכל וכו’. בשלבים אלו נראה גם הימנעות מאכילה חברתית (ארוחות משפחתיות, סירוב לקחת כריך לבי”ס, הימנעות ממפגשים הכוללים אכילה או הימנעות מאכילה במהלך היום כדי לאכול בנוכחות אנשים בערב). ביצוע פעילות גופנית בתדירות גבוהה ובסמיכות לאכילה יכולה להעיד אף היא על התפתחות של הפרעת אכילה.
ירידה בלתי מוסברת במשקל, גם אם אינה דרסטית וגם אם ממשקל עודף למשקל תקין, יכולה להעיד על תחילת התהליך. בשלב זה נצפה לתחושת עייפות מתמדת, חוסר ריכוז או ירידה בביצועים הלימודיים או בפעילויות אחרות. בנוסף, בשל ירידה באחוזי השומן נצפה לתחושת קור תמידית, גם בסביבה חמה.
אבחנה של אחד או יותר מסימנים אלו עשויה להעיד על התפתחות של הפרעת אכילה. חשוב לפנות לעזרה מקצועית (רופא ילדים-מתבגרים, מטפל\ת רגשי, דיאטן\ית המתמחים בתחום). זיהוי והתערבות מוקדמים עשויים לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה.
בשלבים הראשונים של אנורקסיה נרבוזה נשמע תלונות רבות הקשורות במראה, “אני מרגישה שמנה” (ללא תלות במשקל האובייקטיבי), יהיה עיסוק אובססיבי במראה, בדיקת חלקי גוף מסוימים. לעיתים ילבשו בגדים רחבים כדי להמנע ממגע עם הגוף ולשם ההסתרה של השינוי. ניתן יהיה גם לראות שינויים במצב הרוח, עצבנות, חרדה או הסתגרות חברתית.
