בולימיה נרבוזה מתאפיינת במחזורים של התקפי אכילה (“בולמוסים”) והתנהגויות מפצות כדוג’ הקאות, שימוש במשלשלים ופעילות גופנית. סימנים מוקדמים לבולימיה נרבוזה עשויים להיות נסתרים, ולכן זיהוי מוקדם דורש ערנות.
חשד להתפתחות של בולמיה נרבוזה עשוי להתעורר כאשר נצפת המנעות מאכילה או ניסיון לצמצם בכמות האוכל ולאחר מכן אכילה מהירה של כמויות גדולות של מזון בפרק זמן קצר. לעיתים התנהגות זו תתקיים בסתר והחשד יתעורר כאשר כמויות גדולות של מזון יעלמו. ביקורים תכופים בחדרי השירותים לאחר ארוחות ושהייה ממושכת בהם עשויים לרמז על שימוש בהקאות ו\או במשלשלים כדי לפצות על בולמוסי אכילה. שימוש בפעילות גופנית מופרזת בניסיון לפצות על בולמוסי אכילה ניתנת לזיהוי יותר בקלות. בנוסף, בשיח התזונתי יתעורר פחד מפני אכילה מוגזמת, ויהיה תכנון ועיסוק רב בארוחות הבאות.
בקרב מטופלים עם בולמיה נרבוזה אנחנו עשוים לראות שינויים במשקל הגוף, אך לרב הוא יישמר בטווח התקין. בנוסף, נראה עליה בבעיות בשיניים ובחלל הפה, שחיקת השיניים או רגישות יתרה בשל ההקאות החוזרות. בקרב מטופלים המקיאים בתדירות גבוהה תיתכן נפיחות בבלוטות הרוק, שתתבטא בנפיחות כללית בפנים.
בשלבים הראשונים של בולמיה נרבוזה יהיה עיסוק מתמיד במראה ובמשקל. ניתן יהיה גם לראות שינויים תכופים במצב הרוח, עצבנות, חרדה או הסתגרות חברתית. מטופלים אלו יביעו חשש להתפס במהלך ארוחה או לאחריה בשל מבוכה גדולה ובושה. בשל להימנע מחשיפה יוסתרו כמויות אוכל גדולות שנאכלו או תתבצע זריקה של אריזות מזון. מטופלים עצמאים כלכלית עשויים לרכוש מזון בכמויות גדולות תוך הוצאה כספית משמעותית.
