משפטים שיעזרו לכם לתמוך בילדכם בהתמודדות עם הפרעת האכילה

(הטקסט כתוב בלשון נקבה אך מופנה לשני המינים)

הורים שמתמודדים עם הפרעת האכילה של בתם חווים לא פעם תחושת חוסר אונים אל מול ההתנגדות שלה. כשבתכם החכמה והמוכשרת מגיבה בחוסר היגיון מוחלט בנושאי אוכל ומשקל, או כשכל מאמציכם לשנות את ההרגלים הפוגעים שלה אינם נושאים פרי, זה עלול להשאיר אתכם חסרי מילים. ייתכן שתמצאו את עצמכם חוזרים שוב ושוב על אותם נאומים נרגשים, שלא רק שאינם עוזרים, אלא אף מרחיקים אותה מכם.

אז מה כן אפשר לעשות? איך אפשר להגיב בצורה שתשאיר את הדלת פתוחה לתקשורת?

הדבר החשוב ביותר הוא לבחור במילים שמביעות תמיכה, כאלה שיעבירו לה את המסר: “את לא לבד, אני איתך.” לכן, ריכזנו עבורכם משפטים שתוכלו לחזור עליהם שוב ושוב, כמו תקליט שבור.

בחרו את אלו שמתאימים לכם – חלקם ירגישו לכם טבעיים, אחרים אולי פחות, וייתכן שגם תזדקקו לזמן להתרגל אליהם. אבל החזרה העקבית על מסרים אלה היא שמעצבת את התחושה אצל בתכם: “אני כאן, אני לא מוותר, אני לא מתפשר, ואני אוהב אותך לאורך כל הדרך.” וזה בדיוק מה שהיא צריכה לשמוע – כל יום, שוב ושוב.

במצבים שבהם בתכם מתקשה להתחיל לאכול, אפשר להשתמש במשפטים אמפתיים שיעבירו לה תחושת ביטחון ותמיכה, כמו:

• “אני רואה שקשה לך היום. עצוב לי שאת מתמודדת עם רגשות קשים כאלה”
• “זה לא תמיד יהיה כל כך קשה”
• “אני שומע כמה זה קשה לך. אני מאמין בך, את יכולה להתמודד עם דברים קשים. אני כאן”
• “אני יודע שאת מפחדת. אני לא. קחי את המזלג שלך ובואי נתחיל לאכול”
• “לא אכלת (שם מאכל) כבר הרבה זמן. זה בטח קשה לך או מפחיד אותך מאוד היום”
• “אני מצטער שזה קורה לך. אני יודע שלא רצית שזה מה שיקרה”
• “עצוב לי לראות כמה זה מפחיד אותך”

המסרים הללו משדרים לה שאתם מבינים את הקושי שלה, לא שופטים אותה, ונמצאים איתה יד ביד בתוך ההתמודדות.

בזמן הארוחה, בתכם מוצפת בפחדים, ולעיתים קרובות גם בתחושות אשמה ושנאה עצמית. לכן, חשוב שתשדרו לה ביטחון, רוגע ונוכחות יציבה – שתדע שהיא יכולה לסמוך עליכם. ברגעים האלה, אתם צריכים להיות המגדלור שלה בתוך הסערה.

הנה משפטים שיכולים לעזור:

• “אני אוהב אותך, ואני כאן לשמור עליך”
• “האוכל הוא התרופה שלך, וזה בדיוק מה שאת צריכה עכשיו”
• “אני איתך, אני אעזור לך לעבור את זה. עכשיו קחי עוד ביס”
• “תסמכי עליי. אני יודע שיש קול שאומר לך לא לאכול, אבל תנסי להילחם בו ולהקשיב לי”
• “בואי פשוט נעבור את הרגע הזה. כל השאר יחכה. ניקח את זה צעד צעד”
• “אני לא אתן לשום דבר לפגוע בך. עכשיו קחי עוד ביס”
• “הפרעת האכילה בלבלה את הגוף שלך. תצטרכי לסמוך עלינו בינתיים. בואי נמשיך, למרות שאת מרגישה ממש מלאה או שכואבת לך הבטן”
• “הפרעת האכילה גורמת לך להרגיש שאת לא רוצה לאכול, אבל הגוף שלך צריך את זה. את צריכה לסיים את מה שעל הצלחת שלך”
• “אנחנו לא מתעסקים בקלוריות או סוגי מזונות. מה שעל הצלחת שלך זה מה שאת צריכה כדי להחלים”
• “סמכי עליי, אני אמא/אבא שלך ואני דואג לך. אין ברירה – אנחנו צריכים לסיים את הארוחה הזאת”
• “תני לנו לנהל את זה. אנחנו יודעים מה הדבר הנכון לעשות”
• “אני מבין שהשינוי בתפריט מלחיץ אותך, אבל זה מה שאת אוכלת עכשיו. בבקשה תתחילי”
• “זה נורמלי שהבטן שלך כואבת בשלב הזה. זה לא נעים, אבל זה לא מסוכן. זה יעבור ויהיה קל יותר”

המסרים האלה מסייעים לה להרגיש מוגנת ומובלת בתוך הקושי. חשוב שתמשיכו לדבר אליה ברוגע ובאהבה, גם אם היא מתנגדת – החזרתיות והעמדה הבטוחה שלכם הם מה שיכולים לתת לה יציבות בתוך חוסר הוודאות שהיא חווה.

יש מצבים שבהם בתכם נתקעת במעגל של שאלות חוזרות (“לופ”) – אולי מתוך ניסיון למצוא תשובה שתגרום לה להרגיש טוב יותר, ואולי כדי להסיח את הדעת מהאכילה. במקרים כאלה, עדיף לפעמים לעצור את הדיון בנחישות:

• “הדיון הזה לא מועיל”
• “זו הפרעת האכילה שמדברת, ואני לא מדבר איתה”

כשבתכם שקועה עמוק בתוך ההפרעה, ההיגיון לא תמיד מצליח להגיע אליה. ייתכן שתרגישו צורך להסביר שוב ושוב, אבל זה עלול רק להתיש אתכם ולהכניס אתכם למעגל מתסכל – מבלי לקדם אותה באמת.

המטרה שלכם היא להיות אמפתיים ולשדר רוגע, אך גם להציב גבול ברור מול הקול החולה. אל תזדהו עם הפחד שלה ואל תאפשרו להפרעה להכתיב את השיח.

אני מקווה שהמשפטים האלו יעזרו לכם ויחזקו אתכם מול הקולות החולים – כדי שתוכלו להיות עבורה משענת יציבה ובטוחה בתהליך ההחלמה.

סמדר פורן, עובדת סוציאלית קלינית